מה ההבדל בין פלייבק לשיחקולציות?

המשחק התיאטרוני מול הקולנועי

בקבוצות הסימולציות, השחקנים מגיעים ליום הסימולציה אחרי עבודת 'שטח' מעמיקה, למידת הנושא, מחקר על ההפרעה / הבעיה, בקבוצות הפלייבק השחקנים מציגים סיטואציה שנזרקת לחלל, באופן ספונטני והסיטואציה נעשית מתוך הרגע. 

השחקן אינו מתכונן מראש על הדמות, אינו לומד על ההיסטוריה והרקע של הדמות שהוא משחק, או לומד את המקרה אלא בעיקר מאלתר.

הכנה לתפקיד מול אלתור של הרגע

שחקני סימולציות לומדים את החומר המקצועי שעליו תדונו בהכשרות שלכם. אם זה כלי טיפולי או מודל כזה או אחר, השחקנים יבצעו שיחות אימון עם המרצה/המנחה על דגשים שחשובים לו בהדרכה. השחקנים מתכוננים מראש כשם שהיה זה יום צילומים לסרט או סדרת טלוויזיה. המשחק  יותר קולנועי באופי שלו וטבעי לחלוטין. הפידבק שאנו מקבלים הוא "זה הרגיש לי כ"כ אמיתי! ..."   "לא הרגשתי שיושב מולי שחקן...!"

שחקני פלייבק מבססים את המשחק שלהם על אימפרוביזציה, אין חומר מקצועי, תכנון או למידה מוקדמת. אופי המשחק הוא יותר תיאטרלי באופיו, מה שנקרא 'משחק גדול', וכל שחקן משחק את הסיטואציה מנקודת מבטו והבנתו האישית.

שחקני סימולציה משרתים את מטרות ההדרכה ומשחקים דמות שנקבעה מראש ע"י המרצים או מנחי הקבוצות לפי דרישתם ומטרתם. הם אלו שנותנים לנו השחקנים, את המידע הרלוונטי שמתבסס על סיטואציה מוכרת שהם רוצים להעלות על פני השטח. 

סרטון מיום השתלמות לרופאי המשפחה בהדסה עין כרם. אנו משחקים מטופלים (פניהם של המטופלים טושטשו על מנת לכבד את פרטיותם)