איך להתאים סימולציה לצרכים הארגוניים?
יועצים ארגוניים שמרגישים תסכול מזה שההדרכה שלהם לא מחלחלת ועושה בארגון, בוחרים לשלב סימולציות מול שחקן.ית, למען יישום והטמעה של הכלים הנלמדים.
1. CASE STUDY
חשוב שתקחו בחשבון, שהתרחיש עליו מבוססת הסימולציה, יהיה:
א. מותאם לעולם התוכן של הארגון
ב. מבוסס מקרים מהשטח
ג. התכנים שמאתגרים את עובדי הארגון
ד. סיטואציות שהמנהלים נתקלים בהם ביום יום והם מעלים דילמות/קונפליקט ו/או מקרים שדורשים מיומנויות תקשורת טובות.
2. לאחר שמוצאים תוכן מותאם, שאלו עצמיכם, כיצד הסימולציה תייעל לכם את ההדרכה.
אתם מעבירים את הקבוצה תהליך;
מלמדים כלים להתנהגות אידיאלית, מכשירים אותם במיומנויות – עכשיו מתקדמים לפרקטיקה. הקבוצה מתנסה ומיישמת מול השחקן את מה הכלים והטכניקות שלימדתם.
תוכלו להקציב לחלק הזה של ההתנסות זמן ארוך יותר, או לעשות כ 2-3 תרחישים בשעה וחצי.
א. כשמדובר בכנס או סדנה ארוכה, בנוסף לתרחישים שנבנו מראש, ניתן לבצע 'סימולציה ספונטנית':
מושיבים שחקן אחד בכל קבוצה – הקבוצה עושה 'ונטינג', חברי הקבוצה משתפים במקרה שקרה בעבודה.
לדוגמא פגישה שקרתה בה איזו תקרית/ קונפליקט / שירות לקוי / סכסוך / התנהלות קלוקלת של תקשורת וכדומה.
לאחר סיעור המוחות, הקבוצה בוחרת מקרה אחד מכל מה שהוצע, ויחד עם השחקן יכתבו תרחיש
(מיהן הדמויות, הרקע לפגישה ומטרתה, מה ארע שם, יציעו פתרון לתקשורת מיטבית וכו) ואז כל שחקן ישחק תרחיש שנכתב בקבוצה שלידו, כך שיבוא 'נקי' לסיטואציה.
ב. במקרה של סדנה תהליכית, בה אתם מעבירים כמה מפגשים, אני ממליצה לכם את הסימולציות להשאיר למפגש האחרון.
למשל בהובלת תהליכי ההשפעה והשכנוע – מכירות או בסדנאות ראיון עבודה. במפגש הסימולציות מתנסים הלכה למעשה, בכל הכלים שרכשו בהדרכה
